איך מטפלים בטוואי התהלוכה על עצי אורן?

יש דרך אחת לעצור את טוואי התהלוכה על עצי האורן שלכם לפני שהשערות הצורבות מגיעות לילדים ולכלב: ריסוס ביולוגי בזחלים הצעירים בסתיו, ואחריו הסרה מוגנת של הקנים בחורף. בעלי המקצוע בתחום חוזרים על התובנה הזו בכל עונה, כי מי שמחכה לתהלוכה באביב כבר נלחם בזחל בשלב המסוכן ביותר שלו. טוואי התהלוכה הוא זחל של עש שניזון ממחטי אורן. הוא בונה קנים לבנים שנראים כמו צמר גפן בקצות הענפים, ובסוף החורף יורד לקרקע בשורה ארוכה כדי להתגלם. מהשלב השלישי שלו הוא מכוסה בשערות צורבות שגורמות לפריחה ולגירוי בעיניים, ואצל כלבים לתגובות קשות.

בכל הנוגע לטוואי התהלוכה הדברה מוקדמת היא גם הבטוחה וגם הפשוטה יותר. זחל צעיר רגיש לתכשירים ביולוגיים, וזחל בוגר כבר מפזר שערות. במדריך הזה תמצאו מתי בדיוק לטפל, אילו שיטות עובדות, כמה עולה ביקור של מדביר ומי אחראי כשהעץ עומד בשטח משותף. בלי להפחיד, ועם לוח זמנים ברור.

הזמן הכי טוב הוא הסתיו, בערך מספטמבר עד נובמבר. אז הזחלים עוד צעירים, רגישים לתכשירים ביולוגיים, והשערות הצורבות שלהם עוד לא התפתחו. כל השאר נגזר מזה.

בשלב הזה הקנים קטנים ודלילים, ורוב האנשים לא שמים לב אליהם בכלל. זה בדיוק החלון. ריסוס בתכשיר ביולוגי שמבוסס על החיידק BT פוגע בזחלים שאוכלים את המחטים המרוססות, וכמעט לא משפיע על ציפורים, דבורים וחיות מחמד. הזחל הצעיר מת לפני שהספיק לבנות קן גדול, ולפני שהשערות שלו הפכו לבעיה בריאותית.

בחורף, בערך מדצמבר, התמונה משתנה. הקנים גדלים, מלבינים ונראים היטב מהרחוב, והזחלים בתוכם כבר בוגרים יותר. כאן עוברים להסרה פיזית: חותכים את הענף עם הקן, אורזים אותו בשקית אטומה ומסלקים בצורה מסודרת. בסוף החורף ובתחילת האביב מגיעה התהלוכה עצמה. הזחלים יורדים מהגזע בשורה ארוכה ומחפשים אדמה רכה שבה יתגלמו. בקיץ אפשר לתלות מלכודות פרומון שלוכדות עשים זכרים, וכך פחות ביצים מוטלות לעונה הבאה.

מי שמחכה עד שהוא רואה תהלוכה על המדרכה כבר פספס את החלון הבטוח והפשוט, ונאלץ להתמודד עם הזחל בשלב שבו הוא מפזר הכי הרבה שערות. באזורים חמים יותר הלוח יכול להקדים בכמה שבועות לעומת אזורי ההר. לכן כדאי לבקש מבעל/ת המקצוע להעריך באיזה שלב נמצאים הזחלים באזור שלכם השנה.

כן, טוואי התהלוכה מסוכן לילדים ולכלבים. השערות הצורבות שלו גורמות לפריחה ולגירוי בעיניים אצל בני אדם, ואצל כלבים מגע בלשון עלול לגרום לנזק חמור שמחייב וטרינר מיד.

הבעיה היא לא עקיצה, כי לזחל אין עוקץ. הבעיה היא שערות צורבות מיקרוסקופיות שמכסות את הגוף שלו מהשלב השלישי ואילך. הן ניתקות בקלות ונישאות ברוח. הן גם נשארות פעילות בקנים, על הענפים ובאדמה, אפילו אחרי שהזחלים עזבו. ילד שמשחק בחול מתחת לאורן יכול להיפגע בלי לראות אף זחל.

כלבים הם הנפגעים הנפוצים ביותר. הם מרחרחים את השורה שעל הקרקע, מלקקים ולפעמים גם נוגסים. התגובה יכולה לכלול ריור חזק, נפיחות בלשון ובפה ואי-שקט. כלב שנגע בזחל צריך להגיע לווטרינר מיד, בלי לחכות שזה יעבור מעצמו. בדרך אפשר לשטוף לו את הפה בעדינות במים. אל תשפשפו, כי שפשוף דוחף את השערות עמוק יותר.

אצל אנשים התסמינים הם גרד, פריחה אדומה, דמעות וגירוי בעיניים, ואצל אנשים רגישים גם קושי בנשימה. מי שנפגע צריך לשטוף במים, להחליף בגדים ולכבס אותם בנפרד. אם יש פגיעה בעיניים או בנשימה, פונים לרופא. לא בטוחים? תשאלו רופא. אם יש לכם גינה עם אורנים וגם כלב, שווה לתכנן מראש מסלול טיול שמתרחק מהעצים בסוף החורף, בתקופת התהלוכה.

מזהים נגיעות לפי קנים לבנים שנראים כמו צמר גפן בקצות הענפים ולפי מחטים אכולות ומצהיבות בצמרת. בסוף החורף רואים גם שורת זחלים שיורדת מהגזע לקרקע.

רוב האנשים קוראים לו תולעת טוואי התהלוכה, אבל בעצם זה זחל של עש. להבדל הזה יש משמעות מעשית: הזחל מתגלם באדמה, הופך לעש ומטיל ביצים על אותם עצים. עץ שלא טופל השנה צפוי להיות נגוע גם בשנה הבאה, ולפעמים אפילו יותר.

הקנים נבנים בדרך כלל בצד השמשי של העץ ובחלק העליון שלו, ובחורף קל לראות אותם מהרחוב. עץ צעיר ונמוך עם שניים-שלושה קנים שונה מאוד מאורן ותיק בגובה של כמה קומות. ההבדל הזה משפיע ישירות על השיטה, על הציוד ועל המחיר. בדקו גם את הארזים, כי גם עליהם הזחל חי.

חשוב לא להתבלבל. קורי עכביש או קורים של זחלים אחרים, כמו אלה שבגללם צריך הדברת זחלי פרודניה בגינת ירק, יכולים להיראות דומים במבט ראשון. אבל קן של טוואי התהלוכה צפוף, לבן ובולט, וכמעט תמיד נמצא על אורן או על ארז. אם יש ספק, צלמו מרחוק ושלחו את התמונה לבעל/ת מקצוע. אל תתקרבו כדי לבדוק. צילום מרחוק גם מקצר את האבחון בביקור עצמו.

השיטות שעובדות הן ריסוס ביולוגי בזחלים צעירים, הסרה מוגנת של קנים בחורף, מלכודות צווארון בזמן התהלוכה ומלכודות פרומון בקיץ. בדרך כלל משלבים כמה מהן באותה עונה.

בעצים גבוהים, ריסוס מהקרקע לא תמיד מגיע לצמרת. יש בעלי מקצוע שעובדים עם מרסס בלחץ גבוה, עם מוט ארוך או עם במה מתרוממת. יש גם כאלה שמציעים הזרקה לגזע, כלומר מחדירים את החומר ישירות לעץ. אם מציעים לכם את השיטה הזו, שאלו איזה חומר משתמשים בו, אם הוא מתאים לגיל ולמצב של העץ, ומה ההבדל ביעילות לעומת ריסוס.

בכל הנוגע לטוואי התהלוכה הדברה כימית רחבה היא בדרך כלל לא הצעד הראשון. היא פוגעת גם בחרקים מועילים, והיא לא פותרת את הקנים שכבר נבנו. ברוב הגינות השילוב שעובד הוא ריסוס ביולוגי בסתיו והסרה מוגנת של קנים בחורף, עם מלכודת צווארון כגיבוי. מדביר טוב בונה את התוכנית לפי מספר העצים, הגובה שלהם והשלב שבו נמצאים הזחלים.

ברוב הגינות הפרטיות כן. הדברה ירוקה שמבוססת על ריסוס ביולוגי בזמן, הסרת קנים ומלכודות מספיקה כדי לשלוט בטוואי התהלוכה, בתנאי שמתחילים בסתיו ולא מחכים לאביב.

הדברה ירוקה לא אומרת הדברה חלשה. הכוונה לשיטות שפוגעות בזחל עצמו וכמעט לא מזיקות לציפורים, לדבורים, לכלב ולילדים שמשחקים בגינה. התכשיר הביולוגי פועל רק אחרי שהזחל אוכל מחט מרוססת, ולכן הוא פוגע כמעט רק בו. מלכודות הצווארון והפרומון מכניות לגמרי ולא משתמשות בחומר. בגלל זה השיטה מתאימה במיוחד לגינות עם ילדים קטנים.

מתי היא לא מספיקה? כשהנגיעות כבדה מאוד, כשיש הרבה עצים גבוהים, או כשמתחילים מאוחר והזחלים כבר בוגרים. במקרים כאלה בעלי המקצוע עשויים להמליץ על תכשיר אחר, וזה לגיטימי. בתנאי שמסבירים לכם מה החומר, למה בחרו בו וכמה זמן צריך להתרחק מהגינה אחרי הריסוס (זמן ההרחקה). בקשו את המידע הזה בכתב.

יש גם צד פחות נעים. ברשת מסתובבים מתכונים ל"תרסיסים טבעיים" שאף אחד לא בדק על הזחל הזה, ומים עם סבון לא יחדרו לתוך הקן. כמו שעכבר בית לא נעלם בגלל ריח של נענע, גם זחל עם שערות צורבות לא ייעלם בגלל תרסיס ביתי. הדברה ירוקה מצליחה כשהיא מתוזמנת ומבוצעת נכון, לא כשמאלתרים אותה.

חשוב להבין מאיפה הטווח הזה מגיע. זה המחיר של ביקור הדברה רגיל, והוא אומת מול כמה מקורות בשוק. לטיפול מיוחד בעצי אורן אין מחיר אחיד, כי כל עבודה שונה. אורן נמוך אחד בחצר קטנה הוא סיפור אחר לגמרי משורה של אורנים ותיקים בגובה כמה קומות לאורך הגדר. לכן הדרך היחידה לדעת כמה זה יעלה היא הצעה מפורטת בכתב.

מה משפיע על המחיר? מספר העצים והגובה שלהם, מספר הקנים והשיטה שנבחרה. משפיעה גם הגישה לעץ, למשל חצר פתוחה לעומת מדרון צפוף, והשאלה אם צריך ביקור נוסף. לפעמים ביקור אחד בסתיו לא מספיק, ויש עבודות שכוללות ביקור חוזר בחורף כדי להסיר קנים. בקשו שההצעה תפורט לפי שלבים, כלומר ריסוס, הסרה ומלכודות, כדי שתוכלו להשוות בין הצעות שונות.

גם לתזמון יש משקל. בסתיו העבודה פשוטה יותר, כי אין קנים גדולים לחתוך והאדמה עוד לא מלאה בשערות. הזמנה מוקדמת היא הדרך הבטוחה להוריד את החשבון בלי להתפשר על הבטיחות. השוואה בין שתיים-שלוש הצעות תעזור לכם לזהות מחיר מנופח, או הצעה זולה שחסר בה שלב חשוב.

על עץ בשטח ציבורי אחראית בדרך כלל הרשות המקומית, ועל עץ בחצר פרטית אחראים בעלי הנכס. בעץ שעומד בשטח המשותף של בניין מטפלים דרך נציגות הבית.

רואים קנים על אורן ברחוב, בגן שעשועים או ליד בית ספר? דווחו למוקד העירוני וציינו מיקום מדויק, עדיף עם תמונה. רשויות רבות מטפלות בעצים ציבוריים בכל עונה, אבל לא תמיד מגיעות לכל עץ, ודיווחים של תושבים עוזרים להן להחליט במה לטפל קודם. בעצים שביערות ובשטחים פתוחים מטפל בדרך כלל הגוף שאחראי על השטח.

בבניין משותף, ההחלטה וההוצאה עוברות דרך נציגות הבית. הביאו לישיבה תמונות של הקנים, שתיים-שלוש הצעות מחיר והסבר קצר על הסיכון לילדים ולכלבים של הדיירים. אם מחליטים מהר בסתיו, חוסכים ויכוח בחורף, כשהקנים כבר גדולים והדיירים כבר לחוצים.

ומה אם העץ נמצא אצל השכנים והזחלים יורדים אליכם? קודם כול מדברים איתם, ולרוב זה גם פותר את העניין. אם אין תגובה והסיכון ממשי, אפשר לפנות לרשות המקומית ולשאול מה הנהלים. את העבודה יכולים להזמין הוועד, הרשות או אתם, אבל את הריסוס עצמו מבצעים רק בעלי מקצוע מוסמכים. בקשו לראות היתר מדביר בתוקף מהמשרד להגנת הסביבה, כי זה המסמך שמאשר שמותר להם להשתמש בתכשירים.

הטעויות הנפוצות הן שריפת קנים, מגע בלי ציוד מגן, טיפול באביב במקום בסתיו וטיפול חד-פעמי בלי מעקב. כל אחת מהן מפזרת שערות או גורמת לנגיעות לחזור בשנה הבאה.

שריפה נשמעת כמו פתרון סופי. בפועל, האש והחום מפזרים את השערות הצורבות באוויר, והן נוחתות על בגדים, על אדני חלונות ועל הדשא. בגינה עם אורנים יבשים ומחטים על הקרקע זו גם סכנה ממשית לשריפה. שטיפה בצינור בלחץ עושה נזק דומה, רק רטוב.

הרבה אנשים מנסים לחתוך קן עם מזמרה ולשים אותו בשקית ניילון. בלי ציוד מגן מלא, כלומר חליפה סגורה, כפפות, משקפי מגן ומסכה, השערות מגיעות לעור ולעיניים תוך שניות. לעמוד על סולם מתחת לענף עם קן, עם הידיים למעלה והפנים מול הקן, זה בדיוק המצב שבו טיפול עצמי באמת מסוכן.

טעות שקטה יותר היא לטפל פעם אחת ולשכוח מזה. צריך לבדוק שוב בחורף עץ שטופל בסתיו, כי מספיק קן אחד שפוספס כדי שהבעיה תחזור. שימו לב גם לאדמה שמתחת לעץ באביב. שם נמצאים הגלמים, ושם מצטברות השערות. לא חופרים שם בלי כפפות, ולא נותנים לילדים לשחק שם בתקופה הזו.